מערכת iZomההצהרה על מותה של הקמעונאות היא מוגזמת לכל הדעות, אבל גם אף אחד לא מקנא במה שעוברים הקמעונאים מאז משבר הסאב-פריים של 2008, והתפרצות המסחר האלקטרוני אל סף דלתם. איך קשור משבר הנדל”ן מלפני עשור למצבם הנוכחי של הקמעונאים, כיצד משפיע האונליין ומהם השינויים הנדרשים בחשיבה בחשיבה הנדל”נית של הקמעונאים בכדי לשרוד ולהמשיך לשגשג? על כך מסבירה דנה תדמור, מומחית נדל”ן מסחרי.
דנה תדמור: ״מדובר על לא פחות מאפוקליפסת הקמעונאות״
בעשור האחרון, מאז משבר הסאב פריים של 2008, נסגרו ברחבי אמריקה הצפונית 12,000 חנויות, בעיקר של רשתות קמעונאיות גדולות כדוגמת JC Penny, Sears ו-Kmart. סגירת חנויות מאסיבית זו זכתה לכינוי אפוקליפסת הקמעונאות, כשאל המדורה האפוקליפטית הזו מתווספים גם קיסמי המסחר האלקטרוני, שעד כה נגס כבר מעל 10% מסך המסחר בצפון אמריקה, התכווצות מעמד הביניים וההכנסה הפנויה העומדת לרשותו ושינויים תקופתיים בהתנהגות צרכנים.
לדברי תדמור, שינויים אלה מכתיבים צורך ברור בשינוי אסטרטגיות קמעונאיות, בהיבטים קלאסיים כמו חוויית הלקוח, שילוב אונליין-אופליין, אך לא פחות מכך גם בהיבטים נדל”ניים. ענף הקמעונאות הוא אחד הצרכנים הגדולים ביותר של נדל”ן מסחרי, ועם רשתות של מאות ואלפי חנויות, כל החלטה נדל”נית שמקבלת רשת קמעונאית גדולה, יכולה לשנות את גורלה בצורה דרמטית.
כיצד משפיעה ההתדרדרות בקמעונאות על שוק הנדל”ן?
אחרי שאמרנו את זה, הנוכחות הפיזית של הרשתות הקמעונאיות היא הכרחית בדיוק כמו פעם ואולי אף יותר. אחרי תקופת ההתבססות של זירת האונליין, מתחילה החנות הפיזית להחזיר לעצמה יותר ויותר את ההילה שאבדה, אלא שכעת מבקשות הרשתות ליישם מודלים מעט פחות מחייבים, מודלים שיאפשרו להן להחזיר את ההשקעה בטווחים קצרים ומהירים יותר, ושיאפשרו גמישות מרבית בהקמת אאוטלטים חדשים בתהליכי קבלת החלטות מהירים אך חכמים.
מודלים קמעונאיים נוכחיים של פיתוח עסקי מתמקדים כיום יותר באלמנט הזמניות, קרי היכולת להרים פעילות קמעונאית בתוך זמן קצר, בתא שטח מוגבל וללא השקעה גבוהה בחנויות גדולות. בהתאם לכך, מעדיפות הרשתות הקמעונאיות את המודלים הגמישים של חנויות פופ-אפ בקניונים, חנויות בוטיק והתמקדות במרכזים מסחריים שכונתיים, כשהן חושבות חמש פעמים לפני פתיחת חנות חדשה ומחשבים כל מ”ר ומ”ר מראש. בנוסף, מרחיבות הרשתות הקמעונאיות את פעילותן אל תוך זירת האונליין, וגם אם מדובר בכניסה מדורגת ואיטית, ניתן לכמת אותה ולמדוד את השפעתה על ירידת הביקוש הקמעונאי לשטחי נדל”ן פיזיים.
צמצום שטחי מסחר מתרחש לא רק בארה”ב של אמריקה, מסבירה דנה תדמור, אלא גם כאן בישראל. לצמצום שטחי המסחר הקמעונאי וסגירת חנויות בהיקף משמעותי, ישנה השפעה דרמטית על החלטות המשקיעים בענף הנדל”ן. קרנות REIT, חברות השקעה בנדל”ן ומשקיעים פרטיים, נזהרים מהשקעה בתחום זה ומעבירים את ההון שלהם לתחום הדיור בכלל והשכרת הדירות בפרט, תחום שדווקא נהנה מפריחה וצמיחה בשנים האחרונות.
המשמעות המעורבת של הדברים
לדברי דנה תדמור, המשמעות של התהליכים אותם פירטנו לעיל היא מעורבת. מצד אחד, מדירים המשקיעים את רגליהם מענף הנדל”ן המסחרי לרשתות קמעונאיות ומצד שני, הרשתות הקמעונאיות עדיין מעוניינות להתרחב ולהגדיל את פעילותן. המשמעות היא שבעתיד הלא רחוק, ייתכן שנראה מודלים חדשים של קמעונאות פיזית, בדומה למיזם WeWork המבוסס על Sharing של שטחים משרדיים. חנויות פופ-אפ, אאוטלטים ענקיים בחלוקה למותגים, דוכני קניונים, כל אלה צפויים להוות את בסיס הצמיחה הנדל”נית במגזר הקמעונאי ולשם צפויים המשקיעים להכווין את הונם.